<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ח'</h1>
<h2>דף נח:</h2>
המקדיש מעשה [אשתו] הרי זו עושה ואוכלת. הכי פירושא למאן דאמר מזוני עיקר אפי' בניזונת ולמאן דאמר מעשה ידיה עיקר בשאינה ניזונת ומותר (שאינה יכולה שאינה יכולה לאכול) [שיכול] לאוכלו בין בניזונת בין בשאינה ניזונת לאחר מיתה מיהא קדוש המותר כו' הקדיש(ה) מותר מעשה ידיה דהיינו יותר מחמשה סלעים שתי ביהודה. ר' מאיר אומר הקדש. ומילתא באפי נפשה נקט ולא אריש' קאי המקדיש מעשה ידי אשתו. דאי ארישא הא לקמן מוקמינן האי מותר בניזונת ולר' שמעון בן לקיש ליכא לאוקומה הכי רישא דמתני'. מותר מאימת קדוש פירש הרב מדשביק ר' מאיר מעשה ידיה דבהו קא עסיק ולא קאמר ניזונת ואינה עושה ואוכלת ר' מאיר אומר קדוש אלמא במותר איירי מכלל דרבותא קמ"ל דאפי' מותר נמי קדוש ואימת קדוש דאיכא רבותא וחידוש. רב ושמואל דאמרי' תרויהו לאחר מיתה. ורבותא קמ"ל לא מיבעיא מעשה ידיה כרוב נשים אפי' מחיים לפי שהכי איתא מנהגא בעלמא שזנין את נשותיהן. ואם כן אם הקדיש מעשה ידיה מחיים הוי קדוש (אפי') (מרובה) [רובה] דעלמא אלא אפי' מותר דאיכא דלא מעלה מעה כסף אפי' הכי קדוש מיהא לאחר מיתה. והא קמ"ל דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם אפי' בענין זה שאינו קדוש אלא לאחר מיתה אע"ג דלא דמי כל כך לפירות דקל דעבידי דאתו. אבל אי אשמעינן מעשה ידיה לא הוה שמעינן מיניה מותר. ורב אדא בר אהבה אמר מחיים קדוש דומיא דמעשה ידיה אי הוה קדיש מחיים הוה קדוש קאמר נמי דמותר הוי קדוש. והא קמ"ל האי דנקט מותר דמותר הוי כנגד מעה כסף דברוב נשים הוי נמי קדוש מחיים. וריש לקיש דלעיל סבירא ליה כרב אדא בעל כרחין. דהא לעיל קאמר דיכול לכופה למותר ואי סבירא ליה שמותר תחת מעה כסף כרב ושמואל הואיל ואין מעלה מעה כסף אמאי יכול לכופה למותר. אלא ודאי כרב אדא סבירא ליה ומותר תחת מזונות. והואיל ומעלה לה מזונות (אינו) יכול לכופה למותר. הוי בה רב פפא במאי אוקימתא למתני' דקמיפלגי במותר אי קדוש מחיים אי לאחר מיתה כו'.
